WeSell רשת שותפים
WeSell רשת שותפים
02/08/2014 01:28:50
 
    
נשלחה על ידי:  huff
נושא:סיפור אמא/בן- היי, אני משתפר.
בתאריך: 20/06/2011 18:15:48

גוף המודעה:


ניסיון נוסף. אני לומד לאט, אבל לומד. מקווה שיצא טוב הפעם ותאהבו יותר. זה שוב אמא ובן, כי זו המטרה שלי- להגיע להישג טוב בסיפורי גילוי עריות לפני שאני עובר לסיפורים אחרים.

"אני חייבת שתעזרי לי", אמרה סיון לחברתה הטובה ביותר נעמה, בארוחת הבוקר המשותפת שקבעו. “מה קרה"? שאלה נעמה. “איבדתי את הבית. אין לי איפה לגור"!
נעמה התגרשה לא מזמן מבעלה וקרבות הגירושין היו קשים. נעמה איבדה את רוב רכושה ונותרה עם מעט מאוד כסף בבנק. עכשיו, אחרי התשלומים הגבוהים לעורכי הדין, גם את ביתה כבר לא יכלה להרשות לעצמה להחזיק. “מה תעשי"? נעמה חקרה בבהלה.
"אז זהו, חשבתי ש...לפחות לתקופה הקרובה, עד שאני אעמוד שוב על הרגליים...אם אוכל לגור איתכם". סיון תיכננה מראש את ארוחת הבוקר כדי לבקש לשאול את נעמה האם תוכל לעבור לגור איתה ועם בנה בן ה-19, שהתגוררו לבד בבית גדול.
"תשמעי, אני יכולה לעזור לך כספית אם את רוצה", ציינה בפניה נעמה. נעמה הייתה אשה אמידה, והתגוררה עם בנה הצעיר בבית גדול בעל שתי קומות בהרצליה. “אני יכולה להלוות לך", היא המשיכה.
"לא, אני לא יכולה לקחת ממך כזה סכום. להחזיר את הבית שלי יעלה הון, אני לא מסכימה" . המשיכה סיון. “אני רק רוצה לגור איתכם קצת, זה יוריד ממני המון הוצאות, ואני אוכל לחסוך הרבה אם אצטרך רק לשלם על מחיה לכמה שבועות".
נעמה לא יכלה לסרב לחברתה הטובה, אבל הכנסתה לתוך ביתה היה בעבורה אי נוחות גדולה.
"סיון, אני רוצה לעזור לך אבל"...
"את לא יכולה. זה בסדר, אני מבינה. יש לך ילד. זה לא נוח להכניס אותי פתאום".
"לא, זה לא זה". נעמה ניסתה להסביר.
"סיון, אני רוצה שתיכנסי אבל...אנחנו צריכות לדבר קודם".
"או.קי".
"לא. לא פה". לחשה נעמה.
השתיים קמו והלכו לביתה של נעמה. הן התיישבו על הכורסא בסלון הגדול, נעמה מגישה לסיון כוס יין.
"יש משהו שלא סיפרתי לך...לאף אחד בעצם". התחילה נעמה.
"מה"?
"זה בקשר אליי ואל עידו".
"כן"...
"אנחנו...אוי, זה קשה".
"מה? את יכולה לספר לי הכל".
"את מבטיחה שלא תיבהלי"?
"מבטיחה. תספרי לי". סיון כבר הסתקרנה.
"אני ועידו...יש לנו מערכת יחסים אינטימית".
"מה"?
"אנחנו מקיימים יחסי מין".
"מה זאת אומרת"?
"אני יודעת שזה קשה לקבל, אבל אנחנו שוכבים יחד".
"את שוכבת עם הבן שלך"?
"כן".
"מה? איך"?
"זה פשוט קרה".
"פשוט קרה? עם הבן שלך"?
"כן, זה"...
"כמה זמן"?
"קצת יותר משנה".
"מה"?
"זה קצת אחרי יום ההולדת ה-18 שלו. אני הייתי במחשב שלו ומצאתי כל מיני סרטים".
"מה, פורנו"?
"כן. אבל, זה לא היה רגיל. זאת אומרת, כמעט כל הסרטים שלו היו של נשים מבוגרות וצעירים".
"או.קי".
"אני לא מדברת איתך על סתם נשים בנות שלושים. אלו היו סרטים שנראו ביתיים כאלה, של נשים בנות 40-50 ששוכבות עם נערים בני 18. הם היו ברוסית, אז לא הבנתי מה אומרים, אבל כל הכותרות היו אמא ובן או גילוי עריות".
"וואו".
"אז המשכתי לחטט לו במחשב, ומצאתי גם סיפורים".
"סיפורים"?
"הייתה תקייה אחת של סיפורים אירוטיים באנגלית. התחלתי לקרוא קצת והם גם כולם היו על יחסי מין בין אמא ובן".
סיון התנשמה, היה לה משונה לשמוע כאלו סיפורים, אך היא מצאה עצמה מאוד מעוניינת והמשיכה להקשיב.
"אחר כך ראיתי עוד תיקייה, שקראו לה ´שלי´. נכנסתי והיו שם סיפורים בעברית, שככל הנראה עידו כתב".
"קראת אותם"? סיון שאלה.
"בטח שקראתי. תשמעי, תמיד ידעתי שעידו כותב מוכשר, אבל לא האמנתי למה שקראתי אז. אלה היו סיפורים כל כך מיניים וכל כך מפורטים. עליי, עליו. כלומר, לא באמת עליי ועליו, הוא השתמש בשמות אחרים, וגילאים ומקומות אחרים, אבל...איך שהוא כתב, היה ברור שמדליקים הדברים האלה. אמהות ובנים".
"מה הוא כתב"? סיון המשיכה.
"היה סיפור אחד על אמא ובן שמשאירים אחד לשניה קלטות של עצמם מאוננים. הוא כתב שהם היו מתעדים את עצמם נוגעים בעצמם ואז משאירים את זה אחד לשניה. הוא כתב שם איך הבן מלטף לעצמו את הזין, ואיך האמא צופה בזה בוידאו ומשפשפת לעצמה. אני, אני בכלל לא ידעתי שהוא כל כך בקי בסקס אז".
"אז מה עשית"?
"בהתחלה לא עשיתי כלום. הוא עדיין היה ילד נורמטיבי, השיג ציונים טובים, היו לו חברים. חשבתי שזה לא פוגע בשום דבר אם יש לו פנטזיות, גם אם הן קצת סוטות. אבל כשהוא לא היה בבית הייתי צופה עוד בסרטים האלה שלו. התחלתי להתחרמן מהם גם".
"מאמהות ובנים"?
"כן. זה היה מדליק. וחשבתי אם זה לא מוזר שהבן שלי נמשך דווקא לנשים כאלה, כמו בסרטים שלו. הן היו שמנמנות, עם חזה גדול ולא עומד, היה להן שיער ערווה וגוף קצת מקומט. חשבתי לעצמי שאלה נשים אמיתיות וזה מה שהבן שלי אוהב".
"ואז"?
"אבל מה שהכי חירמן אותי זה הסיפורים שלו. קראתי אותם שוב ושוב, לא היו הרבה כאלה. קראתי את כל הפנטזיות הכי כמוסות של הבן שלי, והוא כתב שם את כולן. איך האמא הייתה מוצצת לבן שלה, איך היא ליקקה אותו. הוא כתב שם תנוחות ואנחות. הוא היה כותב איך הבנים היו גומרים על אמא שלהם, איך היא הייתה מתמלאת בזרע שלהם".
"אני לא מאמינה", סיון המשיכה להיות מופתעת מעידו, שחשבה שהכירה היטב.
"בקיצור, הייתי כל יום כשהוא לא היה צופה וקוראת עוד ועוד עד שזה כבר כל כך הדליק אותי שכבר שכחתי בכלל שזה של הבן שלי".
"ואז מה עשית"?
"ואז התחלתי לחשוב אם זה משהו שהוא היה רוצה או סתם פנטזיה. תהיתי אם הוא כותב את הדברים האלה ומדמיין סתם מצבים היפותטיים שמדליקים אותו כי הם אסורים, או שבאמת יש לו רצון לשכב עם אמא שלו. איתי".
"נו"?
"אז החלטתי לנסות לגשש קצת. בהתחלה התחלתי ללכת עם קצת יותר מחשוף, כדי לראות אם הוא מסתכל. תראי, זה לא שניסיתי לפתות אותו או משהו. פשוט רציתי לדעת את האמת עליו".
"טוב"... הפצירה סיון בנעמה להמשיך.
"אז התחלתי להסתובב עם מחשופים, והיה קשה לראות אם הוא מביט או לא. אז התחלתי לעשות את הטיול מהמקלחת לחדר שינה שלי רק במגבת. זה לא היה טיול ארוך, אבל אם הוא ישב בסלון וסובב את הראש, אז היה אפשר לראות אותי לכמה שניות עטופה במגבת הקטנה והורודה שלי. ומדי פעם באמת תפסתי אותו מסתכל".
"הוא בהה בך"?
"לא בהה. פשוט...הוא היה מסובב את הראש ומביט בי. מהפרצוף שלו היה אפשר לראות שזה לא מגעיל אותו".
"ואחר כך"?
"אחר כך נהיה קיץ והתחיל להיות ממש חם, גם בלילות. ואז התחלתי ללכת בבית בחזיה ותחתונים. האמת שבלי קשר לכל מה שקרה תמיד רציתי להסתובב ככה, אבל חשבתי שאולי זה לא נכון להסתובב ככה ליד הבן שלי. אבל אז הבנתי שזה דווקא מאוד נוח ונהנתי להסתובב ככה, זה היה מאוד משחרר. בפעם הראשונה שישבתי ככה בסלון, תפסתי את עידו לשיחה.
"עידו, בוא רגע".
"מה, אמא"?
"בוא, שב שנייה".
עידו התיישב ליד אימו החשופה.
"אתה בסדר עם זה שאני מסתובבת ככה"?
"מה"?
"שאני בחזיה ותחתונים. זאת אומרת, אף פעם לא היה לי נוח להסתובב לידך ככה, אבל אתה כבר ילד גדול עכשיו, זה לא אמור להפריע לך".
"בסדר, אמא, לא איכפת לי".
"טוב, חמוד. סליחה אם זה היה מביך קצת".
"טוב, אמא".

סיון המשיכה להקשיב לסיפורה המרתק של נעמה.
"אז המשכתי להסתובב ככה, בחזיה ותחתונים בלבד בבית, ועידו היה מסתכל עליי במבטים חטופים כאלה, כאילו אני לא שמה לב. מהר מאוד נוסף לתיקיית הסיפורים שלו סיפור על ילד שאמו מתחילה ללכת בתחתונים לידו, ואז הם שוכבים".
"וואו, ממש נתת לו חומר לכתוב".
"כן. אחר כך שאלתי אותו יום אחד למה הוא לא הולך ככה גם".
"מה, בתחתונים"?!
"כן. אמרתי לו שזה נורא נוח עכשיו בחום הזה, ושהוא לא צריך להתבייש מאמא שלו".
"מה הוא אמר"?
"נראה לי שהוא התלהב. כאילו, זה בטח היה לו קצת מביך, אבל עם כל הפנטזיות האלה שרצו לו בראש הוא לא היה יכול לסרב ללהסתובב יחד עם אמא כמעט עירומים".
"אז הוא עשה את זה"?
"כן. התחלנו להיות רק בתחתונים בבית, וזה היה נורא נחמד. עד שפעם אחת ראינו יחד סרט בלילה ופתאום קלטתי אותו לוקח את הכרית של הספה ומחזיק אותה עליו".
"וואלה". סיון לא הופתעה.
"טוב, היה ברור למה הוא עשה את זה, וראיתי שהוא נורא מובך ומקווה שלא קלטתי. עצרתי את הסרט"...

"עידו, אתה לא צריך להתבייש".
"מה"?
"הכרית, נו. זה ברור לי, ואני אומרת לך שאין לך ממה להתבייש. זה נורמלי לגמרי".
"אמא, מה את רוצה? תחזירי את הסרט".
"עידו. זה בסדר אם עומד לך. זה לא ביג דיל, ואתה בטח שלא צריך להסתיר את זה".
"נו, אמא"...
"תוריד את הכרית".
"למה"?
"כי אני לא רוצה שתהיה כזה ביישן, אני לא רוצה שתחשוב שאתה לא בסדר או משהו. זה לגמרי נורמלי לקבל זקפה כששנינו ככה בתחתונים. גם אם אני אמא שלך".
זה היה נשמע כמו משפט טיפוסי מאחד הסיפורים של עידו. הוא הוריד את הכרית וחשף את הבליטה הברורה בתחתוניו.
"יפה, חמוד שלי. בסה"כ אתה קצת מגורה, זה יעבור. לא צריך להסתתר ממני".
נעמה לחצה שוב על פליי והם המשיכו לצפות בסרט. מדי פעם מבטה של נעמה עבר לזקפה של בנה. נעמה שוב עצרה את הסרט.
"מה עכשיו, אמא"?
"אולי...אתה יכול לטפל בזה".
"מה"?
"נו, תראה איך אתה מגורה. אולי כדאי שתלך לאונן".
"אמא"!
"למה אתה כזה מתחסד? מה, אני לא יודעת שאתה מאונן? כולם מאוננים. גם אני".
"אמא, אני לא יודע מה את רוצה".
"זה בסדר, עצרתי את הסרט. לך רגע לשירותים ותחזור".
"אני לא מאמין, אמא". עידו סינן והתחיל ללכת לשירותים.
"חכה רגע, עידו". עצרה אותו נעמה.
"מה"?
"בוא רגע, שב לידי".
עידו התיישב ליד אימו, זקפתו עדיין אדירה.
"אני רוצה שתבין, שלא תחשוב שאני איזה פסיכית או משהו. פשוט מאוד חשוב לי ללמד אותך שלא להתבייש בגוף שלך. המון הורים מאוד חסודים ומלמדים את הילדים שלהם שמין זה משהו שצריך להסתיר, ואני לא רוצה שתגדל ככה. אני רוצה שתרגיש חופשי עם הגוף שלך ועם מיניות, שזה לא יהיה משהו שאתה חושב שצריך להסתיר. אתה מבין"?
"כן, אמא".
"ובעיקר לא מאמא שלך. אנחנו מאוד קרובים, וגרים לבד. בעיקר ממני אין לך ממה להתבייש".
"טוב, אמא".
"עכשיו אתה יכול לאונן".
עידו קם כדי ללכת לענג עצמו בשירותים. אך נעמה עצרה אותו.
"מה אתה עושה"?
"אמרת לי ללכת"
"מה הרגע אמרתי? שאין לך ממה להתבייש".
"בסדר".
"אז תאונן".
"מה, פה"?
"כן".
"מולך"?
"עידו, זה לא כזה ביג דיל. אתה לא צריך לברוח ממני כשאתה חרמן. פשוט תטפל בעצמך פה ונמשיך את הסרט".
עידו היה מבולבל, אך מאוד מגורה. הוא הסיר את תחתוניו וכעת ישב על הספה, עירום לחלוטין, מול אמו בתחתוניה. עידו התחיל ללטף את עצמו, מביט בה. נעמה קמה והלכה לחדרה. עידו שוב היה מבולבל, אך קשה היה לו לחשוב באותו הרגע. הוא המשיך לענג את עצמו. נעמה חזרה מחדרה אל הסלון ובידה בקבוק עם חומר מחכך. היא הושיטה אותו לעידו.
"מה זה"? הוא שאל.
"תמרח את זה, זה יהיה לך יותר נעים".
עידו לקח את הבקבוק ולחץ על הפיה. מעט חומר נשפך על ידו והוא החל לשפשף עימו את איברו הזקור. נעמה הביטה בו.
"נכון זה יותר טוב"?
"כן, אמא".
"זה גם משאיר פחות אדמומיות. אתה רואה, כשלא מתביישים מאמא, לומדים דברים חדשים".
עידו המשיך לאונן.
"עוד", אמר עידו.
"עוד חומר"? שאלה אימו.
"כן".
תומר הושיט את היד כדי לקבל את הבקבוק.
"עזוב את זה, תושיט את היד". ציוותה נעמה.
עידו הושיט את ידו ונעמה מילאה אותה בעוד חומר חיכוך. עידו החל לשפשף במרץ. הוא אחז בכרית הספה והחל ללחוץ על כיפת איברו, כמעט גומר.
"אתה גומר"? שאלה נעמה.
"כן". תוך כדי תשובתו זרם של זרע השפריץ על הספה. עידו המשיך לחלוב את איברו, וטיפות קטנות המשיכו לזרום על רגלו. עידו הביט בלכלוך שהשאיר על הספה.
"עזוב, אני אנקה את זה", הרגיעה אותו נעמה.

סיון ישבה עם פיה פעור לנוכח מה ששמעה הרגע. חברתה הטובה ביותר סיפרה לה על כך שבנה אונן מולה, וזרעו מילא את אותה הספה עליה היא יושבת כרגע.
"ואז מה קרה"? המשיכה סיון להתעניין.
"ואז הגיע הרגע הכי טוב. ישבנו שם, אני בתחתונים וחזיה והוא עירום לגמרי, מנגב לעצמו את הזרע מהרגל. אני סיימתי לנקות את הספה מהגמירה שלו ואז שאלתי אותו...

"נו, איך היה"?
"מעולה, אמא".
"נכון שזה יותר כיף כשלא צריך להסתתר"?
"כן".
"לאונן מול אמא שלך. זה כמו אחד הסיפורים שלך".
עידו היה בשוק.
"מה"?
"כן, מה, חשבת שאני לא יודעת"?
"אמא".
"ראיתי את כל התיקיות שלך. כל סרטי המבוגרות שלך, כל הסיפורים שכתבת על גילוי עריות".
"אמא, אני מצטער".
"אין לך על מה להצטער, עידו. זו פנטזיה. מותר שתהיה לך אחת כזו.
עידו הרים את תחתוניו, מנסה להתלבש. אך נעמה עצרה אותו.
"חכה רגע. תישאר עירום".
"למה"?
"אני רוצה שנדבר רגע. אני רוצה שנדבר כשאתה עירום, כדי שאני אדע שזו השיחה הכי טבעית שיש".
"מה"?
"עידו. אלו לא רק פנטזיות, נכון"?
"אני לא מבין, אמא".
"כל הסיפורים שלך, והסרטים. זו לא רק פנטזיה של אמא ובן. אתה באמת נמשך לזה, נכון"?
"יכול להיות".
"זה משהו שהיית רוצה לעשות במציאות"?
"מה"?
"כל מה שאתה מתאר. בנים שמקיימים יחסי מין עם אמא שלהם. הייתה רוצה לשכב איתי"?
"אמא".
"אני לא כועסת, עידו. אני לא שופטת אותך. אני רק רוצה לדעת אם זו סתם פנטזיה, או שאתה באמת רוצה לקיים איתי יחסי מין"?
"עידו השפיל את מבטו. נעמה התקרבה אליו. היא נישקה אותו על הלחי. נעמה תפסה את ידו של עידו והובילה אותו איתה לחדר השינה.
"שב", ציוותה עליו. עידו התיישב, עדיין עירום לחלוטין. נעמה נעמדה מול המיטה והורידה את החזיה ואת התחתונים. היא עמדה מולו עירומה לגמרי. עידו הסתכל עליה. היא הצקרבה אליו, תפסה בידו והניחה אותה על שדה הימני.
"איך זה מרגיש"?
"טוב, אמא".
"עידו. אני נורא נהנתי מהסיפורים שלך. אתה כותב נפלא".
"תודה".
"אני קראתי אותם עירומה. ונגעתי בעצמי".
עידו החל למצוץ את פטמותיה של אמו. נעמה השכיבה אותו על המיטה וטיפסה עליו. היא החלה ללקק את איבר מינו, אך זה נשאר רפוי.
"אתה לא יכול עכשיו, הא"?
"אני מצטער, אמא. הרגע גמרתי".
"זה בסדר, חמוד. לא נורא".
נעמה נשכבה לצידו.
"אני רוצה לשכב איתך, אמא".
"גם אני, חמוד. אנחנו נשכב, אל תדאג".
שניהם שכבו עירומים על המיטה ונרדמו.

"ושכבתם"? סיון כבר התלהבה לגמרי.
"כן, נו, אמרתי לך. מאז עברה שנה ואנחנו כל הזמן מקיימים יחסי מין".
"וואו, איזה סיפור", סיכמה סיון.
"עכשיו את מבינה למה הייתה לי בעיה שתגורי פה? אני רוצה שתעברי לפה, אבל את צריכה לתת לנו את המרחב שלנו כדי להזדיין".
"בסדר, אני אשאר בחדר שלי".
"אז ברוכה הבאה"! נעמה וסיון צחקקו.
"אני לא מאמינה שאת מזדיינת עם הבן שלך. זה בלתי נתפס".
"כן, הא"?
"לא, באמת קשה לי לדמיין את זה".
"סוטה, מה את רוצה לדמיין"?
"לא, באמת. כאילו, הוא ממש חודר אלייך, הא"?
"כן".
"עם קונדום"?
"לא, אני על גלולות".
"ואת נותנת לו לגמור בתוכך"?
"כן. למרות שהוא בדרך כלל יוצא. הוא אוהב לגמור לי את הבטן".
"ותגידי...פעם...”
"מה"?
"בלעת לו"?
"יו, סיון. את ממש מתלהבת מזה".
"אני סתם רוצה לדעת. זה נורא מסקרן מה שאת מספרת לי".
"כן, נו. אם אני סתם מוצצת לו ואנחנו לא שוכבים, אז כן- אני בולעת".
"אף פעם לא בלעתי", ציינה סיון.
"האמת שממש לא אהבתי את זה לפני, אבל זה שונה כשזה של הבן שלי".
"יו, זה פסיכי לגמרי. כאילו, את יודעת למה אני מתכוונת".
"כן. איזה כיף זה סוף סוף לספר למישהי".
"ויש גסויות"?
"מה"?
"נגיד, הוא צועק ´אמא´ כשאתם מזדיינים? או נעמה?
"אמא. זה הרבה יותר כיף. הוא אוהב לצעוק לי שהוא גומר.
"אוי, אמא! אני גומר"! סיון שיחררה צעקה, מחקה את עידו.
"סיון! אני מתפלאת עלייך"!
סיון ונעמה צחקו.
"מה, ואיפה אתם שוכבים"? סיון המשיכה.
"איפה לא"? נעמה השתעשעה. “בסלון, בחדר שלי, שלו, סתם על הריצפה".
"וואו".
"לפעמים אנחנו עושים את זה במטבח. זה מעולה. אני עולה על השיש והוא מזיין אותי בעמידה".
"שיו, אתם מטורפים".
"גם אנחנו אוהבים על המכונת כביסה. אני נשענת עליה והוא עושה אותי מאחורה".
"הרפתקנים אתם"!
"אוי, סיון. רוצה לראות משהו"?
"מה"?
"בואי".
נעמה הובילה את סיון לחדר השינה. סיון התיישבה, עם כוס יין על המיטה. נעמה נכנסה לחדר הארונות והוציאה סלסלה.
"מה זה"? שאלה נעמה.
"תראי. זו סלסלה של בגדים שלי שהוא גמר עליהם".
"נעמה"!
"אני תמיד אומרת לו שזה בסדר לגמור לי על הבגדים, ושאפשר לכבס, אבל תכל´ס זה לא באמת יורד. תראי, הכל פה מלא כתמים. אבל אני אוהבת כשהוא גומר עליי ככה, אז אני לא מספרת לו". נעמה הראתה לסיון את חולצותיה, תחתוניה וחזיותיה המוכתמות".
"איזה בזבוז. כמה בגדים הלכו לך".
"שטויות, זה לא נורא".
"מה, ואת לא לובשת את זה יותר אף פעם? תראי איזו חולצות יפות יש פה! ובקושי רואים בכלל כתמים".
"בטח שרואים. הנה".
"אוי, את מטורפת. אלו אחלה חולצות".
"רוצה אותן? אם לא מפריע לך ללבוש בגדים מלאים בשפיך של הבן שלי"?
"לא צריך להגזים, תשמרי אותם לעצמך. חוץ מזה, תראי מי שמדברת! את נגעלת מהכתמים שלו? הוא גומר לך על הציצים".
"את הציצים שלי אפשר לשטוף".
"כן, הא"?
"תשאלי את עידו, הוא שוטף אותם כל הזמן".
סיון ונעמה שוב החלו להתפוצץ מצחוק. הן כבר היו מעט שיכורות.
"רגע....” סיון נזכרה.
"מה"?
"הפסקת באמצע הסיפור. אמרת שהוא נורא חרמן מהסיפורים שהוא כתב".
"נו"?
"אז הגשמתם דברים משם"?
"אה, בטח. איך לא סיפרתי לך".
"כמו מה"?
"כל מיני. עשינו את הקטע עם הקלטות שאמרתי לך, שהשארנו אחד לשני. ואת זוכרת שנסענו לגרמניה באוגוסט"?
"כן".
"אז לא באמת נסענו לגרמניה. נסענו לספרד, וכל היום היינו בים והזדיינו במלון".
"יו"!
"יש עם זה סיפור מצחיק, האמת. היינו במלון כזה שבנוי בבקתות קרוב לחופים. אז היינו בבקתה שלנו, וכל הסוף שבוע הזדיינו כמו שפנים".
"כן"?
"וממש התפרענו שם, והיינו צועקים, בכלל לא היה איכפת לנו. אף אחד לא ידע מי נמצא שם בפנים. ועידו מלא פעמים היה צועק ´אמא אמא´. ואז כשיצאנו פעם אחת מהבקתה קלטנו שבקתה לידנו היו ישראלים".
"די"!
"כן, ואז בדרך חזרה כל הזמן צחקנו שהם בטח שמעו אותנו, ושמעו אותו צועק לאמא שלו, ושבטח הם חושבים שהיו לידם זוג סוטה ומשונה".
"שזה פחות או יותר נכון".
"כן, תכל´ס".
"אז רגע. הקטע עם הקלטות. צילמתם את עצמכם"?
"כן. היינו משאירים אחד לשניה קלטות שלנו מאוננים. עשינו את זה איזה שבוע, ובאותו זמן החלטנו שלא שוכבים, אז זה היה ממש מחרמן לראות".
"וואו".
"כן. וכשזה נגמר, וחזרנו להזדיין, החלטנו שאנחנו מצלמים את עצמנו שוכבים".
"באמת"?
"כן. שמתי מצלמה פה בחדר והקלטנו את עצמנו שוכבים. זה היה ממש כיף, כי בגלל המצלמה רצינו לעשות הכל, כדי שהכל יהיה מתועד, אז מצצתי לו, ועשיתי לו ביד, והוא לי ושכבנו במלא תנוחות כדי שיהיה מעניין לצפות".
"ושמרת את זה"?
"בטח. למה, רוצה לראות".
"כן"!
"מה ´כן´? יו, את שיכורה לגמרי".
"אז מה. תראי לי".
"די, אנחנו דפוקות".
"מה את מתביישת פתאום, אחרי כל מה שסיפרת לי"?
"טוב, נו".
נעמה פתחה את המגירה התחתונה והוציאה דיסק דיוידי. היא הכניסה אותו למכשיר ונשכבה ליד סיון. בטלוויזיה היה אפשר לראות את נעמה עומדת מול המצלמה, לבושה, לוחצת על כפתור ההקלטה.
"הנה זה מתחיל", התכוננה סיון.
"די, אל תצחקי עליי". התגוננה נעמה.
במרכז הפריים היה אפשר לראות את נעמה, עומדת מול מיטתה. עידו שכב על המיטה בתחתונים. נעמה החלה להתפשט.
"וואו, איזה תחת יש לך". סיון החמיאה לחברתה.
"די, נו".
"לא, אני רצינית. הוא ממש קטן וחמוד. ומוצק. לא פלא שהוא אוהב לזיין אותך מאחורה".
על המסך, נעמה הורידה לבנה את התחתונים והחלה ללקק את איברו העומד.
"הוא יותר גדול במציאות", סיננה נעמה.
"הוא נראה די גדול עכשיו".
"כן. הוא באמת גדול. יו, איך אני מתה על הטעם שלו".
"תראי אותך, מתלהבת".
"בטח שאני מתלהבת. זין ענק בן 19. נראה אותך משיגה כזה".
"הה...ידעתי שהייתי צריכה לעשות ילדים".
השתיים שוב צחקו, והמשיכו לצפות בפורנו הביתי. עידו נשכב לרוחב המיטה, כדי שגופו יראה היטב במצלמה. נעמה התיישבה עליו והחלה לרכב על איברו הקשיח.
"תראי אותך רוכבת. כמו קאובוי"!
על המסך, עידו תפס בשדיה של נעמה. הוא החל למשש אותם, צובט בפטמותיה. היא החלה להיאנח.
"כן, עכשיו זה נהיה טוב. תגבירי".
מהסרט היה אפשר לשמוע קולות תשוקה.
"כן! תזיין אותי, תזיין את אמא", נעמה צעקה מהמסך.
"כן, אמא. תרכבי עליי"! עידו השיב.
סיון לגמה עוד מהיין. נעמה התחילה להרית את הסרט קדימה.
"מה את עושה"? סיון מחאה.
"זה נורא ארוך, אני מריצה קצת".
"עצרי, עצרי"! סיון הורתה כשראתה על המסך שהזוג עובר לתנוחה אחורית.
"הנה התחת שהוא אוהב", אמרה סיון.
על המסך נראה עידו טוחן את אימו מאחור. הוא החזיק בישבנה החטוב והחדיר את איברו הגדול לתוך הכוס שלה.
"אתם לא עושים אנאלי"? שאלה סיון.
"ניסינו פעם אחת, זה לא היה טוב. אבל אני מתה שהוא חודר אליי ככה מאחורה, גם אם זה לא בתחת. אני אוהבת לבהות בכרית שלי כשהוא רוכן עליי".
התחת של נעמה בסרט כבר נהיה אדמדם. עידו יצא ממנה ואז יצא מהפריים.
"לאן הוא הולך"? סיון כעסה.
"רגע", הבהירה לה נעמה.
הפין של עידו פתאום הופיע בקלוז אפ על המסך. הוא עמד סנטימטרים מהמצלמה. נעמה החלה למצוץ לו, תחילה מלקקת את כל תפארתו, מהבסיס עד לקצה. ואז עברה למצוץ בתנועות קטנות את כיפתו.
"וואו, את טובה בזה". הכריזה סיון.
"כן. גם הוא אומר".
"הזין שלו ממש יפה. כאילו, אני מקווה שלא איכפת לך שאני אומרת, אבל אובייקטיבית, זה זין מאוד יפה. כל הצורה שלו. חלק ומושלם".
"כן, גם טעים. שיט! מה השעה"?
סיון הסתכלה בשעונה.
"שלוש וחצי", ענתה.
"פאק, הוא צריך לחזור עוד מעט".
"מי, הבולבול המושלם"?
"כן. כאילו, עוד איזה רבע שעה הוא בבית".
"טוב, אז תריצי קצת, אני רוצה לראות אותו גומר".
"סיון"!
"מה? כמה פיארת את השפיך שלו, אני רוצה לראות".
נעמה הריצה את הקלטת, סיון מבחינה בתנוחות מגרות חולפות על פניה במהירות- עידו על נעמה, נעמה רוכבת על עידו הפוך, האם ובנה מזדיינים בעמידה. נעמה עצרה כשבנה מכוון את איברו אל שדיה על המסך.
"הנה, הוא גומר". ציינה סיון.
"על הבטן שלי".
עידו עמד מעל נעמה ושפשף את איברו הזקור.
"קדימה, עידו, אני מוכנה. תגמור עליי"!
"כן, אמא"!
עידו השפריץ על אימו את נוזל הזרע שלו, בטנה מתמלא במהירות בתבשילו החם.
"וואו, איזו כמות" התלהבה סיון.
"כן, זה היה אחרי שבוע שלא הזדיינו".
נעמה הוציאה את הדיסק מהמכשיר והחזירה למגירה.
"איזה מדהימים אתם", אמרה סיון.
"כן. עכשיו תגורי איתנו ותשמעי כמה אנחנו מדהימים כל לילה".
"את תספרי לו שסיפרת לי"?
"לא נראה לי. נשאיר את זה ביננו".
"טוב. אבל אני אומרת לך, יהיה כל כך מוזר לגור איתו באותו בית, ולהיזכר איך לפני רגע ראיתי אותו עירום, גומר עלייך".
"מוזר, אבל נחמד".
"כן. אני כאילו אמזוג לו שתייה פעם ואגיש לו עם קש, ואני אסתכל איך הוא מוצץ מהקש ואזכר איך הוא מצץ לך את הפטמות".
"אוי, סיון". השתיים שוב צחקו.
"אם תהיי ממש טובה, אני אתן לך להסתתר בארון ולראות אותנו בפעולה".
"מעולה".
"טוב, בואי אני אראה לך את החדר שלך".
"כן. תגידי, יש בחדר שלי דיוידי"?
"כן, למה"?
"תביאי לי את הקלטות שלו מאונן"?
השתיים צחקו.









 סיפור אמא/בן- היי, אני משתפר.-- huff 20/06/2011 18:15:48    
    אכן שיפור רב,-- יוסיניו 21/06/2011 19:28:14   
       אולי היא עוד תציע...--  ההוא שנעלם 22/06/2011 08:22:23   
    המשך ??-- לוחם 02/11/2013 09:08:53   
 
   

לאתר סוכנות ארוטיקה | חדרי אירוח

אימון עסקי | יחסי ציבור |